" בציוריה של מיכל שיזף, נדמה שהקומפוזיציות ממשיכות לחיות. העבודות 'זזות', מצויירות כמו בתחושה של "חשיפה איטית" של מצלמה – בה האור הוא שמתווה את התנועה, את הקצב, הוא שמספר את הסיפור. הציור שלה מציג את מראית העין של העולם כמקום בלתי ניתן לאחיזה, תופס את ההתרחשות באופן מהיר ואינטואיטיבי. היא אינה מתארת או מפרשת את החיים – רק סופגת אותם. "

ניר הרמט, אוצר